תסמונת תשישות כרונית היא תסמונת אשר מכירה תחושה של שפעת כרונית. היא מערבת את מערכות הגוף השונות, ורוב הלוקים בה הן נשים מאשר גברים. תסמונת זאת פורצת בגילאים 20-40, כאשר אין לה אפיון סוציו אקונומי , כך שכל אחד יכול ללקות בה. התסמונת כוללת תשישות ממושכת שכולל בין היתר חולשה, נמנום, תחושת של עייפות השרירים וכו'. בכתבה הבאה נבין מעט על תסמונת זאת וכיצד ניתן לטפל בה.
מהם התסמינים של תשישות כרונית?
מאחר ותסמיני התסמונת הכרונית אינם ספציפיים ויכולים להיות גם במחלות אחרות, קשה לאבחן תסמונת זאת. כלומר כל אחד מהתסמינים יכול להופיע במחלות שונות אחרות, לכן על מנת יש צורך לאבחנה בוודאות ע"י בדיקות שונות. התסמינים הכלליים שלה כוללים :
תשישות אשר לא חולפת לאחר מנוחה
חולשה
כאבי ראש
כאבי שרירים ופרקים
סיבולת גוף נמוכה
בעיות קוגנטיביות כמו: פגיעה בזיכרון ובריכוז
אלרגיות שונות
אובדן משקל או עליית משקל
בעיות בשינה
דיכאון וחרדה
הגורמים לתשישות כרונית:
הגורמים לתסמונת העייפות הכרונית הם רבים: זה יכול להיות גורמים נגיפיים וחיידקים, גורמים הורמונאליים כמו: תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה, רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס, תקלה בתפקוד תעלות יונים, היחלשות המיטוכונדריה, עודף ברזל, רגישות לחומרים כימיים, הדברות ועוד, סיבות פסיכולוגיות: כמו דיכאון וחרדה, וכמובן גורמים גנטיים וסביבתיים.
אבחון תשישות כרונית:
כדי לאבחן את התסמונת יש צורך לעקוב אחריה. אם קיימת עייפות כרונית שנמשכת לפחות שישה חודשים והיא אינה ממאמץ ממושך, יש צורך להגיע לבדיקה אצל רופא המשפחה שלך. הרופא ישאל אותך על ההיסטוריה הרפואית, ויבצע לך בדיקה גופנית וישלח אותך לעבור בדיקות נוספות על מנת לוודא שאכן מדובר על תסמונת זאת. הבדיקות שתצרך לעבור כוללות: הערכה פסיכולוגית ומנטלית, בדיקות דם ושתן שכוללות: ספירת דם, סוכר, סידן, אשלגן, חלבונים, בלוטת התריס ותפקודי כבד. לאחר בדיקות אלה יהיה בידו של הרופא שלך מספיק מידע על מנת לאבחן את המחלה.
הטיפול בתשישות כרונית :
הטיפול בתסמונת העייפות הכרונית הוא רך פעילות גופנית, תרופות אנטי דיכאוניות שפועלות על מערכת העצבים המרכזית, שינוי תזונתי שמצריך הרגלי אכילה נכונים. כיוון שהמחלה נמשכת זמן רב, היא פוגעת בצורה קשה בתפקוד היום יומי של החולה ועלולה לפתח אצלו עם הזמן דיכאון ותחושת תסכול אשר עלולה לגרום להתדרדרות התסמינים ומצבו של החולה. לכן חשוב מאוד שתהיה לחולה סביבה תומכת הן נפשית שתבין את מה שהוא עובר ותעזור לו. כמו כן שילוב של טיפול תרופתי עם פעילות גופנית וכן שינוי תזונה יכולה לעזור מאוד בהקלת התסמינים. לכן אל תשלול כמה שיטות טיפול יחדיו בנוסף לטיפול תרופתי, כמובן בהתייעצות עם רופא המשפחה שלכם.
