סקירה מקיפה של צורות המגנזיום

סקירה מקיפה של צורות המגנזיום

1. מגנזיום ביסגליצינאט (Magnesium Bisglycinate)

• ביוזמינות: ביסגליצינאט הוא מגנזיום הקשור לשתי מולקולות גליצין, חומצת אמינו. צורת קשר זו משפרת את הספיגה במערכת העיכול, ומפחיתה את הסיכון לתופעות לוואי כמו שלשולים.

• סבילות עיכולית: הצורה הזו ידועה בסבילות גבוהה, עם פחות תופעות לוואי במערכת העיכול.

• שימושים קליניים: מגנזיום ביסגליצינאט יעיל בהפחתת תסמינים של חרדה, מתח נפשי, נדודי שינה, פיברומיאלגיה, ותסמונת תסמונת קדם-וסתית.

• מחקרים תומכים: מחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Nutrition (2012) הראה כי מגנזיום ביסגליצינאט נספג בצורה יעילה יותר בהשוואה לצורות אחרות, עם פחות השפעה משלשלת.

2. מגנזיום ציטראט (Magnesium Citrate)

• ביוזמינות: מגנזיום ציטראט הוא מלח של חומצה ציטרית, והוא נחשב לצורת מגנזיום עם ביוזמינות גבוהה.

• סבילות עיכולית: עלול לגרום לשלשולים במינונים גבוהים, ולכן מומלץ לצרוך אותו עם אוכל.

• שימושים קליניים: נפוץ בשימוש לטיפול בעצירות, חומציות קיבה גבוהה, ותוספת כללית של מגנזיום.

• מחקרים תומכים: מחקר שפורסם ב-BMC Nutrition (2016) הראה כי מגנזיום ציטראט נספג בצורה טובה יותר ממגנזיום אוקסיד, עם עלייה משמעותית ברמות המגנזיום בדם לאחר 24 שעות.

3. מגנזיום אוקסיד (Magnesium Oxide)

• ביוזמינות: מגנזיום אוקסיד הוא תחמוצת מגנזיום, עם ביוזמינות נמוכה מאוד (4%–10%).

• סבילות עיכולית: נפוץ בשלשולים וגזים, ולכן פחות מומלץ לשימוש ממושך.

• שימושים קליניים: בשימוש רחב עקב המחיר, אך השפעתו מוגבלת בעיקר למערכת העיכול (משלשל קל).

• מחקרים תומכים: מחקר שפורסם ב-PubMed (2001) הראה כי מגנזיום אוקסיד נספג בצורה ירודה, עם ספיגה של 4% בלבד.

---

🧾 השוואה בין הצורות השונות

---

🧪 סיכום

• לשימוש יומיומי ממושך או קליני ממוקד (חרדה, שינה, חוסר ספיגה): מגנזיום ביסגליצינאט הוא הצורה המועדפת – בעל ספיגה גבוהה, סבילות טובה מאוד, ופחות תופעות לוואי.

• לשימוש קצר טווח או טיפול בעצירות: מגנזיום ציטראט יעיל יותר ממגנזיום אוקסיד, אך עלול לגרום לתופעות עיכוליות.

• לשימוש זול, כללי או משלשל: מגנזיום אוקסיד פחות מומלץ לתוספת מגנזיום מערכתית אך עשוי להתאים לבעיות עיכול.