בדיקות ציפורניים אצל חולי אלופציה
🧠 רקע ומבוא
אלופציה אראטה (Alopecia Areata) היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השערה, וגורמת לנשירה פתאומית באזורים עגולים או מפושטים בקרקפת ובגוף. מעבר לפגיעה בשיער, אצל רבים מהחולים קיימים גם שינויים בציפורניים – מה שיכול לרמוז על חומרה גבוהה יותר של המחלה או על התקדמותה.
🔍 שכיחות וסוגי שינויים בציפורניים
תדירות:
-
בין 30% ל-64% מהחולים באלופציה מציגים שינויים בציפורניים.
-
בילדים – שכיחות גבוהה יותר: כ־46%.
-
אצל מבוגרים – כ־22–30%.
הסימנים הנפוצים:
שינוי בציפורן | תיאור | שכיחות |
---|---|---|
פיטינג (Pitting) | שקעים קטנים בציפורניים, כמו כדור גולף. | הנפוץ ביותר – מופיע בכ־20–30% מהחולים. |
תרכיוניכיה (Trachyonychia) | ציפורניים גסות, שבירות, דקיקות, בגוון עמום. לרוב בכל 20 הציפורניים. | כ־8–12% מהחולים. |
כתמים אדומים בלונולה | צבע אדום או ורוד ב"ירח" הציפורן. לרוב מלווה באלופציה קשה. | נדיר. |
לויקוניכיה (Leukonychia) | כתמים לבנים קטנים בציפורן. | תועד בכ־20% מהמקרים. |
אוניכוליזיס (Onycholysis) | התרופפות הציפורן מהבסיס. | נדיר יחסית. |
🧬 מנגנון פתולוגי – למה זה קורה?
השינויים בציפורניים אצל חולי אלופציה נובעים מפעולה אוטואימונית של תאי T (בעיקר T-helper 1) התוקפים את מטריצת הציפורן, בדומה לפגיעה בזקיקי השיער.
-
הציפורניים, כמו זקיקי השיער, נחשבות ל"אתרים חופשיים ממערכת החיסון" (immune-privileged sites).
-
כאשר המערכת החיסונית תוקפת את מטריצת הציפורן – נוצרות פגיעות במבנה ובצמיחה התקינה שלה.
-
בבדיקות מיקרוסקופיות רואים דלקת כרונית סביב המטריצה, חדירה של תאי דם לבנים, ולעיתים גם פיברוזיס (צלקתיות).
🧾 אבחון
הערכה קלינית:
-
סימנים בציפורניים עשויים להיות סימן מקדים למחלה קשה.
-
חובה לבדוק ציפורניים בכל בדיקה גופנית של חולה אלופציה, במיוחד אצל ילדים.
-
חשוב להבחין בין שינויים שנגרמים מאלופציה לשינויים שמקורם ב:
-
פטרת הציפורניים
-
פסוריאזיס
-
ליכן פלנוס
-
בדיקות עזר:
-
תרבית פטריות / משטח KOH – לשלילת זיהומים פטרייתיים.
-
צילום ומעקב – ניתן להשתמש בצילום לשם מעקב קליני אובייקטיבי.
🩺 טיפול
טיפולים ישירים בציפורניים:
-
סטרואידים מקומיים: משחות או הזרקות סביב המטריצה.
-
קרמים עם רטינואידים (כגון Tazorac): לטיפול מקומי במבנה הציפורן.
-
טיפול בפוטותרפיה (PUVA): יעיל במקרים מסוימים של תרכיוניכיה.
טיפול מערכתי:
-
שיפור במחלת האלופציה מביא לעיתים קרובות גם לשיפור בציפורניים.
-
JAK inhibitors (כגון טופאציניב): נמצאו יעילים בשיפור הן של השיער והן של מבנה הציפורניים, במיוחד במקרים חמורים.
-
קורטיקוסטרואידים סיסטמיים: בשימוש קצר מועד במקרים חמורים.
טיפולים תומכים:
-
שמירה על לחות הציפורניים (שימוש בוזלין או שמנים טבעיים).
-
הימנעות מטראומה לציפורן (קיצוץ נכון, מניעת מכות).
-
תוספי תזונה במידת הצורך (אבץ, ביוטין) – אין הוכחה חד משמעית ליעילות, אך לעיתים תורמים לאיכות הציפורן.
📊 פרוגנוזה
-
שינויים בציפורניים לרוב הפיכים.
-
ככל שהמחלה יותר מפושטת או חמורה – כך הסיכוי לפגיעה בציפורניים גבוה יותר.
-
שיפור בשיער לרוב מלווה בשיפור בציפורניים, אך לעיתים יש פער של מספר חודשים.
-
בילדים: תגובה טובה יותר לטיפול, אך שכיחות פגיעות גבוהה יותר.
✅ סיכום
-
שינויים בציפורניים הם תופעה שכיחה אצל חולי אלופציה.
-
הסימן השכיח ביותר הוא פיטינג.
-
תרכיוניכיה מעידה לעיתים על מחלה כללית או קשה יותר.
-
חשוב לאבחן, לעקוב ולטפל – הן לשם תפקוד והן כדי למנוע פגיעות אסתטיות ונפשיות.
-
הטיפול המרכזי הוא במחלה עצמה – אך טיפול מקומי בציפורניים עשוי להקל משמעותית.